עדויות

המרכז זה בית שני בשביל הבן שלי- הוא גדל כאן. כשהחלטתי לשים אותו בגן, נהיה לי ברור מאוד שזה המקום הכי טוב. המטפלות הן כמו אימא בשבילו. הוא גדל והתפתח כל כך- כהורה, אני אוהבת לראות את הביטחון העצמי שלא גדל כל יום. בנוסף, ההורים מקבלים יחס ממש טוב. הגן תמיד נמצא אתנו בקשר. אני גם ממש אוהבת את התוכניות כאן- כל מה שהיה, נרשמתי

ויויאן, אמא עם הילד בטיפול

המרכז עונה על כל הצרכים של ילדיי. אני סומכת אליהם עם עיניים עצומות. הצוות נפלא ואני בוטחת בהם לגמרי. כשהם אומרים שהם הולכים לעשות משהו הם באמת עושים את זה. אני יכולה להתקשר בכל שעה, והם יעזרו לי. אני בחיים שלי לא חוויתי משהו כזה. אני מקווה שהמקום הזה יישאר פתוח לתמיד, ושימשיכו להתפתח.

הנאא, אמא עם הילד בטיפול

זה האזור הכי בעיתי בעיר, אבל אני חושבת שמוזיקה יכולה לשנות את זה. בשיעורי מוזיקה הילדים מקבלים יחס אישי ומרגישים רצויים… בהתחלה הם קצת פחדו אחד מהשני, אבל עכשיו הם ממש התקרבו וזה נפלא לראות- לא רק הילדים, אלה גם ההורים. כאן הם מצאו בית. מה שאי-אפשר להגיד במילים אפשר להגיד במוזיקה. אנשים גם נהיים סקרניים. הם שואלים שאלות, ולוקחים חלק"- סופי, מורה למוזיקה.

סופי, מורה למוזיקה

אני גדלתי כאן, בתקופה שהמקום היה רק חדר אחד בתוך מקלט ציבורי. במרכז היו רק שתי מחשבים, ואני זוכרת שממש התרגשתי- זה היה ממש נדיר אז. כוכבי טלוויזיה באו להופיע- הרגשנו חשובים ומיוחדים. לראות את המקום הזה גדל משמח אותי מאוד.
הילד שלי עכשיו במעון יום. אני ממש יכולה לראות איך המרכז משפיע לטובה על החיים של הרבה מהנשים כאן. המרכז זה המקום שלנו- מקום בו אני יכולים לעשות, לבקש ולעזור. אני מרגישה שהמקום הזה הוא שלי- מקום בו אני יכולה להשפיע, ומקום בו אני חשובה. כשהייתי ילדה, הייתי משתתפת בחוגים שונים- אנגלית, למשל, או תיאטרון וקייטנה. שלחו אותו לגרמניה כחלק ממשלחת יהודי-ערבי. פגשתי אנשים ולמדתי על תרבות אחרת. זה נתן לי הזדמנות שאחרת אני בחיים לא הייתי מקבלת.
כשגדלתי, ליהודים וערבים היו בתי ספר נפרדים, ואני חושבת ששני הצדדים פחדו אחד מהשני. כשהלכתי למרכז, יכולתי להכיר את הצד ההומני, ולא להסתכל על השני כאויב.

רשא, תלמיד לשעבר ועכשיו אמא עם ילד למעון